הכול התחיל כאשר אצל הבן שלנו, הלל, הסובל ממחלה מטבולית נדירה, חלה הידרדרות במצבו. הוא חווה אירועי חירום של הפסקות נשימה שהצריכו פעולות החייאה. לאחר אשפוז ממושך – קיבל מתנה: טרכיאוסטום עם מכונת הנשמה.

מהר מאוד בעלי ואני הבנו: ההנשמה היא עולם בפני עצמו. מורכב פי כמה מכל מצב רפואי אחר.

גילינו עולם של משפחות שחיות בהישרדות שקטה. בלב ביתן, ובבדידות.
כאלה שאיש אינו יכול להבין באמת את מה שעובר עליהן.
הרגשתי שאנחנו חייבים לעשות משהו. בהתחלה – יצרתי קשר עם אמהות כמוני.
נפגשנו. דיברנו. והבנו שאנחנו לא לבד. שמתחיל כאן מסע חדש.
הקמנו מערך מתנדבות רפואיות שיכולות להעניק להורים רגע נשימה.
התחלנו לארגן שבתות ונופשים, מפגשים וגיבושים. ליווינו, ייעצנו, הנגשנו, פתרנו בעיות – ופשוט היינו שם.
מאז – לא הפסקנו. והלב – רק מתרחב.
למען כל משפחה. למען כל ילד.

אנחנו כאן כדי לתת לאותן משפחות מופלאות
חיים של כבוד, אהבה, שמחה… ואפילו – חירות.

כי לפעמים, דווקא הדברים הבסיסיים ביותר – כמו נשימה – הם אלו שאנו שוכחים להעריך.
אבל ישנם ילדים, משפחות, הורים, שאצלם כל נשימה היא מאבק. כל שאיפה היא הישג. כל נשיפה היא חיים.

עמותת "נושמים לרווחה" נולדה מתוך הקרקע הזו. מתוך הכאב. מתוך ההבנה שהילדים האלו זכאים לחיים. שהמשפחות הללו זכאיות לחיים.
לא רק לשרוד אלא לחיות באמת.

מהרגע הראשון – בחרנו לא לשאול "מה חסר?" אלא "מה אפשר ליצור?". לא רק לתקן את הקושי, אלא לבנות עולם חדש: עולם של תקווה, של קהילה, של ליווי, של רגעים של נשימה.